שחרחורת

שיר נחמד שכתבתי על הגזענות וחוסר הסובלנות כלפי השחורים - האנשים השחומים, עד כדי שהעולם שכח שהם בני אדם בדיוק כמונו, עם רגשות, עם רצון לחיות, ואפילו עם הנאות.

לקחתי פסוק משיר השירים, "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ; בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים; כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי", והרכבתי על כל מקטע שלו בית. 

אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת
נזעקים בני אנוש
במאווים, בהשתוקקותם
רוצים הם טעם חיים,
אך אנשים רעים מרוע
מניחים לעיניהם, מרפים הם
רואים שחור, 'שמא הם שונים?!'

בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי
שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים,
קבעום האנשים כאילו היו שומרים
ברגילות מאוסה, בחוסר מחשבה
הפכו אנשים בגוון עור - שונה
לשוליות עבדים, קנויים עולמית.

כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי
היאך זה למדו לשומרה
אם בארצם המרוחקה
בביתם השוכן בינות ליערים
משתוללים חיות, בצורתם של בני אנוש
והם את רגליהם, ילדיהם ומטלטליהם 
ארזו וברחו, לארץ טובה ורחבה?! 

הם, חזו בחושך - באפילה
ואנחנו בשלווה, באור הגנוז
כל זאת לא מונע מבר-נש
להתנהג כבל אנש
ולחשוב שיש שוני
סוגים וצבעים, והם מבדילים
בין שחורים ללבנים?!!