סבתא

השמש קפחה בבית הקברות
בעומדי בינות למצבות
שקט רועש, המעיד בקולו
על חיים וחיות - עולם ומלואו

השפלתי מבטי ניסיתי להפנים
סבתא איננה כבר עשור בשנים
הלב מסרב, מלקבל, מלהאמין
אף לא אחד מהמוות חסין

ביקשתי, התחננתי, לבי נשרף 
האדם במוחש, אך שהוא עלה נידף
וכאן נגמרו מילותיי
דמותה של סבתא, הבוערת בעצמותיי

במנוחתה השלווה עלינו תשגיח
לבל מרוע, מהדרך נודח
כי אם את הטוב נרומם
יהיה משכבה, משכב מחמם

ת.נ.צ.ב.ה.